הכל ניראה גרוע מתמיד..את מרגישה את הריקנות הזאת שבא וחולפת..
הרקנות הזאת שגורמת לך לחשוב שלהרים ידים וללכת לישון ואף פעם לא לקום זה הרעיון הכי טוב שחשבת עליו עד עכשיו..
את מעבירה בראש את כל האנשים שאת מכירה וחושבת לעצמך..עם מי אני יכולה לדבר?
ואני קולטת שאין אף אחד...כל אחד ניראה לי לא מתאים...הם לא יבינו..אני חושבת לעצמי
אני מוצאת את עצמי לבד כל כך הרבה פעמיים שאני לא מבינה איך שרדתי עד עכשיו..
;){kind=link}